הבלוגרצף

אחרי שהבנו מהי תיאוריית הכפיות, הגיע הזמן לתרגם אותה לפרקטיקה. חלק ב' של המדריך מזמין אתכם לגלות את הפרופיל האנרגטי האישי שלכם, ללמוד איך לנווט בין טעויות חישוב ואיך לייצר תעדוף אמיתי בעולם שבו "הכול חשוב". הכותבת משתפת בטיפים קטנים ובהתאמות יצירתיות מהחיים עצמם, ומזכירה לנו שקבלת הגבולות שלנו ובקשת עזרה הן לא בושה – אלא הדרך היחידה לבנות סגנון חיים שבאמת נעים לנו לחיות

מרגישים שהאנרגיה שלכם נגמרת עוד לפני שהיום באמת התחיל? אתם לא לבד. תיאוריית הכפיות היא כלי מפתח חיוני להבנת החוויה האוטיסטית ולניהול מנוע האנרגיה הפנימי שלנו בעולם שלא תמיד מותאם לנו. חלק א' של המדריך צולל אל המטפורה שמשנה חיים, מסביר למה לאוטיסטים אין "מצב אוטומט" , ומציג דרכים מעשיות למפות את האנרגיה, להחזיר כפיות למגירה ולמנוע שחיקה וברנאאוט.

לקות שדורשת ריפוי, או חלק טבעי מהמגוון האנושי? המושג "גיוון עצבי" (Neurodiversity) מחשב מסלול מחדש ביחס לחברה כלפי האוטיזם ושונויות נוירולוגיות נוספות, ומציע להפסיק להסתכל עליהן כאל "פגם" שיש לתקן. למרות הוויכוח הסוער מול הגישות הרפואיות המסורתיות, התפיסה הזו מייצרת מהפכה מעשית בשטח – החל מהתאמות במערכת החינוך והתעסוקה, ועד לבניית ביטחון עצמי וכלים למימוש זכויות עבור הפרט. מוזמנים לצלול לעומק המורכבות של התנועה שמשנה את פני השיח ולגלות כיצד היא תורמת לנו כחברה.

כיצד ייתכן שפעילים אוטיסטים רבים בתחום האוטיזם רואים באוטיזם גם כמוגבלות וגם כשונות? מדוע הם לא רואים בכך סתירה? מהו המודל החברתי של...